ההתחלה

אז מה בעצם יש לנו בסיפור הזה:
מהנדסת חומרה, שעבדה בחברת הייטק גדולה ויציבה שנים רבות,
קיבלה משכורת לא רעה בכלל
והיו גם מעדנים במקררים.
פתאום החליטה לעזוב את המשרה הנחשקת וגם את המעדנים
ולפתוח עסק עצמאי.
ועוד איזה עסק!?
כזה שבכלל לא קשור!
הבחורה הזו זו אני.
והבלוג הזה הוא בעצם סיפור בהמשכים על התהליך .
הבלוג גם יכלול טיפים  עבור מי שחושב על תהליך דומה מתוך הנסיון שאני צוברת בזמן אמיתי.

שלום לקיוביק שלי

הכל התחיל ביום שבו הגעתי לעבודה, פתחתי את תיבת האימייל וראיתי מייל שנשלח מהנהלת הארגון.

זה מה שראיתי כשפתחתי את תיבת המייל באותו היום

במייל הם מציעים לי תנאי פרישה מוקדמת.
התגובה הראשונה שלי הייתה הלם מוחלט ועלבון.
התגובה השנייה הייתה להסתכל על המספרים.
התגובה השלישית לספר לבעלי.
    הוא לא התרשם באופן מיוחד וייעץ לי להמשיך כאילו כלום.
    בד"כ אני מקשיבה לעצות שלו כי הוא מאד חכם.
    אבל הפעם....

במקביל קרה דבר משונה.
שכן שלי, במסגרת נקיון הבית, הוציא החוצה עיתונים ישנים של על השולחן (שפעם היה עיתון למסעדנים ואנשי מקצוע בתחום).
ושם מצאתי סדרת כתבות על הכנת קינוחים דיאטטיים בצורה מקצועית.
העיתונים האלה שכבו על השידה שלי ולא נתנו לי מנוח.

על השולחן משנת 93 - הדליק לי נורה

ובסוף שני הדברים האלה התערבבו לי ביחד ויצרו את הרעיון הבא:
אני אעזוב את העבודה ובכספי הפרישה המוקדמת אקים עסק לייצור קינוחים דיאטטיים ובריאים למסעדות ובתי קפה.

זה לא יהיה זה...

וגם לא זה

אז איך היו התגובות? ומה אמרו במט"י? ומה אמרה אמא שלי?
כל זה בפוסט הבא שיגיע בעוד שבוע שבועיים.

בינתיים פתיחת תחרות בין קוראי הבלוג:

שם לעסק

והפרס: מי שימציא את השם הנבחר יקבל מוצר לפי  בחירתו כמובן.

ועוד נושאים בפוסטים הבאים:

• איך מסתדרים עם פחות כסף? (רמז: עקרונות לניהול תקציב ביתי)
• מה גיליתי כשחקרתי את עניין ביטוח הבריאות?
• תמונות של מוצרים ראשונים
• ועוד חוויות ואתגרים